שלום חברים, קודם כל תסלחו לי אם פתחתי את הנושא במקום הלא נכון או אם פתחתי נושא לא נכון.
אני סטודנט בכיר בפקולטה לתקשורת, המחלקה לרדיו, טלוויזיה וקולנוע, וארוסתי גרה בגרמניה, אני מתכוון להשתקע שם כשאסיים את הלימודים, אבל מכיוון שיש סביבי מעט אנשים בעלי ידע שיכולים לעזור לי עם את הנושאים האלה, הרגשתי צורך לכתוב כאן.
כשאני הולך לשם אני רוצה שתהיה לי עבודה ומקצוע על ידי מיצוי הפוטנציאל שלי. אני מוכן לעבור כל סוג של הכשרה שתדרוש זאת. הידע שלי בגרמנית הוא באמצע A1 ו-A2, כלומר, אני בעמדה לקבל את התעודה הנדרשת לאיחוד משפחות, אינשאאללה. אבל אחרי זה, זה בספק. החשיבה מאוד מעייפת והאירועים החופפים הפכו את הפסיכולוגיה שלי.
הייתי בערים שונות בטורקיה בשל מקצועו של אבי והייתי עסוק בעבודות ועיסוקים שונים במקומות הרבים שהייתי בהם. אני איש רקע בתיאטרון, ויש לי גם ניסיון ככתב. לאחרונה, לקח על עצמי את הצילומים של סרט דוקומנטרי על המצבים האחרונים בקיליס והפך גם למפיק וגם לבמאי. אני לא יכול לשתף כי הסרט נמצא בשלב עריכה, אני מקווה שתהיה לי הזדמנות להראות לך אותו ב העתיד.
בהתייחס לנושא המרכזי, אני רוצה לנצל את הפוטנציאל שלי בגרמניה להיות איש משפחה טוב לאשתי ולילדים שלי שייוולדו, אינשאאללה, אני מאמין שאצטרך להיות לי עבודה טובה כדי לספק זאת. שלא תבינו אותי לא נכון, אבל אני לא רוצה לעצב את עתידי בעבודה במכולת כמובן. וזה בסדר, אני אעשה הכל אם צריך, אבל אני חושב שהילדים שלי יבואו. אני לא מתכוון להעליב, אני חוזר, בבקשה אל תכעס.
נסעתי לגרמניה 2013 פעמים בשנת 3 ויש לי דרכון ירוק, הוא תקף עד 2016. החלטנו להתחתן עם ארוסתי והקמנו את ביתנו בגרמניה. אבל כאמור, השאר בספק. בכוורת הזו נפלתי , המחשבות שלי שחקו את הפסיכולוגיה שלי. האם אני מגזים? אני לא יודע, אבל אני מודאג מהעתיד ברמה הגבוהה ביותר. אשמח מאוד אם האחים והאחיות שלי יוכלו להודיע לי.
תודה שקראת, מצפה לתשובותיך.
